כשקוראים את פסוקי התנ"ך בצורה הפשוטה ביותר רואים הבדל ברור בין המושג "אלוהים" לבין המושג "יהוה", בתחילת התורה בפרשת בראשית, וגם בפרשת עקדת יצחק ובהמון מקומות נוספים.

בעיקר רואים את ההבדל בתוך הפסוקים של "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" מצד אחד יש לנו מצווה "לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה" ומצד שני יש לנו הזהרה "וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים" בצד אחד יש את המילה "יהוה" ומצד שני יש את המילה "אלוהים".

בכל בית מדרש לומדים שבתורה הכל כתוב בצורה שקולה ביותר כדי לתת לנו מסר נוסף, ואפשר לראות בתוך התנ"ך את העקביות וההפרדה בין "יהוה" ל "אלוהים".

אפשר להבין את ההבדל בצורה הגיונית

נתחיל עם "יהוה". למה דווקא זהו שמו של הבורא הכל יכול? אולי זה השם שתמיד היה לבורא ואין לנו השגה בדבר הזה, אבל עדיין השאלה הזאת תחזור, למה דווקא זה השם שנבחר לבורא?

זה די ברור, יהוה במילים אחרות זה 'הויה' מלשון 'הווה', בעצם המשמעות היא קיימות, נוכחות, בעצם החיים עצמם קוראים בהווה, כל היקום כולו עובד באותה נקודת זמן באותו הווה, כולנו הבני אדם חיים באותה נקודת זמן באותו הווה, העבר לא באמת קיים וגם לא העתיד, כל החיים הם נקודה אחת של הווה, וזה בעיניי הבורא.

לא יכול להיות שהבורא הוא 'אל'! למה? עכשיו נבין.

המושג "אלוהים", נניח שהבורא הוא 'אל' שהוא ישות אחת בפני עצמה, לאו דווקא 'אל' מסיפורי אגדות אפילו בדרך המודרנית ביותר שיש, שה'אל' הוא אור אין סופי או כוח מסוים שנפרד משאר הבריאה, במצב כזה אנחנו מלבישים את הבורא בגוף, אנחנו מייצרים מלך לכל הבריאה. והשאלה הנשאלת: מה הבעיה בדבר הזה? למה לא להגיד שהבורא הוא מלך שנפרד משאר היקום?

אם זה ככה הבורא הוא בעצם יצירה של הבריאה עצמה, כמו שכתוב בתורה בהתחלה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" זה הסיבה שכתוב קודם כל בראשית ברא אלוהים ולא אלוהים ברא בראשית, כי אם לא היה ראשית ליקום הזה לא היה אלוהים, כי 'אל' הוא יצירה הוא 'דבר מסוים' הוא 'מושג', ולא שייך שיהיה מושג אם אין יקום שמחיל את המושגים.

לכן המושג "אלוהים" מעורר כל כך הרבה שאלות בעיקר אצל ילדים קטנים וטהורים ששואלים בתמימות, שאלות כגון:

מי ברא את אלוהים?
כיצד הוא נוצר?
כמה זמן הוא קיים?
למה הוא יצר את העולם?
ועוד שאלות כאלה..

אומנם אי אפשר להבין את הבורא בתוך מוח אנושי כי אנחנו מוגבלים בתוך בריאה של זמן, מקום, התחלה וסוף, אבל עדיין אפשר להבין מה הוא לא!

תחשבו על זה לרגע!

בדת עובדים את ה'אל' כדי לקבל שכר לאחר 120 בעולם הבא, וזה נוגד בצורה מפורשת את מה שאמר משה בתורה "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא.. וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם.. כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ." זאת אומרת שכאן השכר שלנו, אז יגידו זה מדבר על נושא אחר ולא על השכר של המצוות אז גם כתוב "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" כתוב בעתו פירוש: בזמן שלו, כאן בעולם הזה.

כל הרעיון של ה'דת' זה בעצם הקרבה למען הכוח הגדול מאיתנו כדי לרצות אותו ואז נקבל את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו, וזה פאקינג לא נכון!

ההוכחה כתובה בתורה

כשעם ישראל קיבל את התורה הוא היה שקוע עמוק עמוק בתוך עבודת אלילים של מצריים, ולבוא ועם כזה ולהסביר להם את הקונספט הפשוט ביותר שהוא:

"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" שה"אני" שלנו זה הבורא, קל להבין את זה אבל קשה לקבל את זה, שאנחנו בעצם היוצרים של המציאות שלנו?! אבל זה מסביר המון למה יש אדם שחי בעולם הזה כמו מלך בגן עדן, ואדם אחר שחי בעולם כמו ניצב בגיהינום, אנחנו יוצרים את המציאות של עצמנו!

בקיצור התורה נכתבה לשני פנים אלה שמחפשים את העבודת אלילים ואלה שמחפשים את הבני חורין וזה כתוב מפורש בתורה: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחָיִיתָ וְרָבִיתָ וּבֵרַכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. וְאִם יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תִשְׁמָע וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם. הִגַּדְתִּי לָכֶם הַיּוֹם כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ."

זה מסביר הכל! קרא את הפוסט המלא: התורה נכתבה לשני פנים.